תרומת ביצית במצב של כשל שחלתי: כך תכנסי להריון – כנגד כל הסיכויים
כשל שחלתי מוקדם הוא מצב בו תפקוד השחלות פוסק עוד לפני גיל 40, ומונע את האפשרות להיכנס להריון טבעי. הליך תרומת הביציות, מהווה עבור אלה הסובלות מהבעיה את האפשרות היחידה ללידה טבעית והופך את חלום המשפחה לקרוב מתמיד: כל התשובות כאן.

מהו כשל שחלתי מוקדם?
כשל שחלתי או אי ספיקה שחלתית, הוא מצב בו תפקודן של השחלות, בהן מאוחסן מאגר הביציות של האישה, הולך ויורד עד לכדי חוסר תפקוד מוחלט. תהליך זה מתרחש אמנם אצל כל אישה באופן טבעי, בגילאי 40-50, אך במצבים חריגים עשוי הוא להתפתח עוד לפני גיל המעבר. מדובר בתופעה נדירה יחסית והשכיחות של אלה הסובלות ממנה עומדת על כ-1%. מהם הגורמים לכשל שחלתי מוקדם, איך ניתן לאבחן וכיצד תרומת הביציות שומרת על חלום המשפחה?

​

מה הם הגורמים לכשל שחלתי מוקדם?
הסיבות לכשל שחלתי בגילאים צעירים לרוב אינן ידועות ולמעשה קיימים הסברים שונים לתופעה, בניהם בעיות בחילוף החומרים המשפיעות על ההורמונים המופרשים, גורמים אוטו אימוניים הנובעים מפגיעה במערכת החיסון שמשפיעה על כלל המערכות בגוף ועוד. אי הספיקה השחלתית עשויה להיות גם תוצר לוואי של טיפולים שנים, כמו כימותרפיה או הקרנות או לנבוע מסיבות גנטיות, לדוגמה נשאות של תסמונת ה-X השביר או תסמונת טרנר (הפרעה גנטית המתאפיינת בחוסר מלא או חלקי של אחד מכרומוזומי המין הנשי X).

​

מהם התסמינים לאי ספיקה שחלתית מוקדמת?
התסמינים המאפיינים כשל שחלתי מוקדם זהים לתסמיני גיל המעבר. המחזור החודשי עשוי להיות לא סדיר, או שהוא עלול להפסיק. יתכנו גם תופעות לוואי נוספות המאפיינות את גיל המעבר, כמו גלי חום, הזעות לילה, עצבנות, יובש בנרתיק, דחף מיני נמוך או בעיות שינה.

​

כיצד מאבחנים כשל שחלתי?
במצבים בהם המחזור החודשי אינו סדיר או פוסק כלל, המטופלת תעבור בדיקה גופנית ותשאול מקיף לגביי המצב הבריאותי הכללי והופעת תסמינים אחרים המאפיינים אי ספיקת שחלות. כמו כן, מקובל כמובן לבצע בדיקה לשלילת הריון.
קיימות מספר בדיקות ממוקדות אשר מטרתן להעריך את המצב השחלתי .הבדיקה השכיחה ביותר היא בדיקת רמת ההורמון FSH, המופרש ממוח האישה ותפקידו לגרות את השחלה לפתח זקיקים ולגדל ביציות לקראת הבשלה וביוץ . כאשר השחלה אינה מגיבה בצורה טובה או אינה מגיבה כלל, הפרשת הורמון ה- FSHתהיה מוגברת. בנשים מבוגרות לאחר גיל המעבר, שהשחלות אינן מתפקדות כלל רמת הורמון זה תהיה גבוה מאוד.

אינדיקציה נוספת היא רמת הורמון האסטרדיול או אסטרוגן בדם. מצבים בהם רמת האסטרוגן נמוכה וה- FSH גבוהה, עשויים להיות גם הם סימן לכשל שחלתי.

כמו כן ניתן לבדוק את רמת הורמון ה- AMH . בניגוד ל FSH המשפיע בשלבים האחרונים של גדילת הזקיקים , בדיקת ה – AMH מייצגת את מצב הזקיקים בשחלה בשלבים מוקדמים יותר של ההתפתחות . ככל שהשחלה עשירה יותר בזקיקים לא בשלים , כך תהיה רמת ה AMH גבוה יותר. במצב בו נותרו בשחלה זקיקים מועטים תהיה רמתו נמוכה ותעיד על רזרבה שחלתית ירודה . קיימות גם דרכים נוספות אשר בדרך כלל יבוצעו על ידי הרופא המטפל בעת הבירור.

​

האם ניתן לשפר שחלות אשר תפקודן ירד?
נכון להיום, לא קיימת שיטה למניעת כשל שחלתי מוקדם ואין כל טיפול המרפא את המצב וגורם לשחלות להתחיל לתפקד כראוי שוב. בדרך כלל ניתן לתת טיפול הורמונאלי אשר יסייע לאישה להתמודד עם התסמינים, טיפול הורמונאלי תורם גם למניעת איבוד עצם בשלב מוקדם בקרב נשים עם מצב זה.
במטופלות המעונינות להרות התמונה כמובן מורכבת יותר . כל מקרה נבדק בקפדונת בכדי להעריך את סכויי המטופלת להרות מביציותיה שלה , מטופלות אשר לא יוכלו להרות מביציותיהן יוכלו להרות באמצעות תרומת ביצית.

מהי תרומת ביציות ולמי היא מתאימה?
כאשר סיכוייה של אישה להרות מביציותיה שלה, ניתן לפנות לטיפול בתרומת ביצית. טיפול זה אמנם שכיח יותר בקרב נשים בגיל מתקדם, אך בגילאים צעירים יותר, כאשר מופיע כשל שחלתי הוא מהווה חלופה מרכזית להריון הטבעי. בישראל מותרת על פי חוק תרומת ביציות עד לגיל 54, מתורמות ישראליות וכן, ניתן לעבור טיפול תרומת ביצית באמצעות ביציות הנשאבות מתורמות בחו"ל ומופרות בזרע בן הזוג.

​

כיצד מתבצעת תרומת הביצית?
לשם ביצוע תרומת ביציות יש להיעזר בהפריה חוץ גופית. התורמת עוברת הכנה לשאיבת ביציות בעזרת תרופות להשראת ביוץ, כאשר המטרה היא להשיג כעשר ביציות במהלך כל שאיבה. שאיבת הביציות מהתורמת מתבצעת בהרדמה כללית. לאחר שהתקבלו הביציות מהתורמת הן עוברות הפריה בעזרת הזרע של בן זוגה של הנתרמת. ניתן גם להשתמש בזרע תורם שמקורו מבנק הזרע. במקרים בהם האישה בוחרת לעבור טיפול בעזרת תרומת ביציות ותרומת זרע, מדובר למעשה באימוץ של עובר על ידי הנתרמת. פעולה זו שונה מאימוץ ילד, מאחר והיא מאפשרת לאם גם לשאת את ההריון וללדת.
העוברים שנוצרים מוחזרים לרחם האישה, לאחר הכנה מתאימה של רירית הרחם בעזרת טיפול בהורמונים )אסטרוגן ופרוגסטרון או במחזור טיפול טבעי). העוברים שהתקבלו מהביציות שהופרו, מועברים לחלל הרחם בעזרת צנתר שמוחדר לצוואר הרחם. הפעולה מבוצעת ללא הרדמה וכרוכה במעט מאד אי נעימות.

​

איך בוחרים את התורמת?
בחירת האישה שתורמת את הביציות נעשית בעזרת הנתרמת, ומסתמכת בעיקר על נתוני המראה הכללי של התורמת, כמו גובה, משקל, צבע שיער ועיניים, מוצא אתני. לעתים ניתנים נתונים נוספים, למשל באשר להשכלתה ומקצועה והאם הרתה וילדה בעבר. התורמת עוברת שורה מקיפה של בדיקות, כמו נוגדנים לאיידס או לדלקת נגיפית של הכבד.

​

מהן הסכנות בהליך תרומת הביצית?
למרות שהגיל הממוצע של נשים שעוברות תרומת ביציות גבוה יחסית, הסכנות הכרוכות בטיפול זה אינן גדולות ונובעות ברובן מסיבוכים במהלך ההיריון, כמו יתר לחץ דם. בנוסף השכיחות לסיכונים השונים עולה במצבים של הריונות מרובי עוברים זאת בשל הנטייה להחזיר יותר מעובר אחד אל הרחם זאת כדי להעלות את סיכויי השגת ההריון.

​

האם טיפולים אלה ממומנים על ידי קופות החולים?
כל קופות החולים ממנות את הטיפול בתרומת ביציות עבור נשים הזקוקות לו. למעשה, החל מגיל 45 ועד גיל 51, הקופות ממנות טיפולי הפריה חוץ גופית אך ורק מתרומת ביציות. עבור נשים מעל לגיל 51 הקופות אינן ממנות יותר את הטיפול עם תרומת ביציות.
טיפול עם תרומת ביציות הינו הדרך היחידה עבור מקצת מהנשים להרות וללדת. מדובר בפתרון נפלא, יעיל מאד, שמאפשר לנשים רבות להקים משפחה, להעמיד צאצאים ולהגשים את חלום האימהות.

​